הרהורים להיום
רגש הרחמים העצמיים הוא אחד מפגמי האופי העלובים והשתלטניים ביותר שאני מכיר. הם מלווים בתביעות אינסופיות לתשומת לב ולאהדה, ולכן מנתקים את התקשורת עם אחרים, במיוחד את התקשורת עם הכוח העליון שלי. כשאני מביט בזה כך, אני קולט שהרחמים העצמיים שלי מגבילים את התקדמותי הרוחנית. זוהי גם צורת התנהגות של קדוש מעונה, שהיא מותרות שאיני יכול להרשות לעצמי. התרופה, כך לימדו אותי, היא לתת מבט בוחן בעצמי ומבט בוחן עוד יותר בשנים עשר הצעדים להחלמה של מהמרים אנונימיים.
האם אני מבקש מהכוח העליון שלי לשחרר אותי מהשעבוד לעצמי?
רק להיום אני מתפלל
הלוואי שאדע מתוך התבוננות, שמי שמרחמים על עצמם לא זוכים בשום רחמים כמעט מאף אחד מלבדם. איש לא יכול – גם לא אלוהים – למלא את תביעותיהם המנופחות לאהדה. הלוואי שאזהה את רגש הרחמים העצמיים הדוחה שלי כאשר הוא מתגנב כדי לגזול ממני את שלוותי. מי ייתן וישמור אותי האל מחמקנותו.
רק להיום אזכור
אני השובה של עצמי.
