הרהורים להיום
ייתכן שבמקור הגענו למהמרים אנונימיים בגלל הפחד. בהתחלה אולי רק הפחד לבדו יעזור לכמה מאיתנו להתנתק מהימורים ומההרגשה הבוגדנית של אני–עומד-לשחק-אותה-הפעם (אפילו כשידענו שההימור תמיד פעל נגדנו בסוף). אבל מצב של פחד לא ממש תורם לנוחיות ולאושר – לא לזמן רב. עלינו למצוא חלופות לפחד, שיעבירו אותנו את השעות, הימים או אפילו השבועות הריקים הראשונים. לרובנו היה פתרון פעילות בתוך ומסביב לתוכנית של GA. בתוך זמן קצר אנחנו מרגישים שאנחנו באמת שייכים; לראשונה זה זמן רב, אנחנו מתחילים להרגיש שייכים במקום תלושים.
האם אני מוכן לנקוט יוזמה?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלוהים יעזור לי למצוא חלופות לפחד – אותו כלב שמירה של תחילת ההימנעות שלי. אני מודה לכוח העליון שלי על שכיוון אותי למקום שבו אני יכול לפגוש אחרים שחוו את אותם דחפים בלתי נשלטים ופחדים. אני אסיר תודה על הרגשת השייכות שלי.
רק להיום אזכור
אני שייך, לא תלוש.
