הרהורים להיום
ככל שאני נמצא זמן רב יותר ב 'מהמרים אנונימיים', ברור לי יותר מדוע חשוב שאבין למה אני עושה את מה שאני עושה, ואומר מה שאני אומר. תוך כדי התהליך אני מגיע להכרה איזה מין בן-אדם אני באמת. למשל, אני רואה עכשיו, שעם אחרים הרבה יותר קל להיות ישר מאשר עם עצמי. אני לומד גם שלכולנו יש הצורך להצדיק את המעשים ואת המילים שלנו.
האם ערכתי ספירת מלאי מוסרית של עצמי כפי שמציעים ב'שנים-עשר הצעדים'?
האם התוודיתי על טיבם המדויק של מגרעות האופי שלי בפני עצמי ובפני אדם נוסף?
רק להיום אני מתפלל
הלוואי שלא אתעכב בהחלמה שלי בגלל העוצמה של הצעד הרביעי בתוכנית – עריכת ספירת מלאי מוסרית ופיננסית של עצמי – או בגלל התוודות על מגרעות האופי שלי בפני עצמי ובפני אדם נוסף. הלוואי שאדע כי כנות כלפי עצמי ביחס לעצמי היא חיונית.
רק להיום אזכור
לא אוכל להבריא אם אסלף את האמת.
