הרהורים להיום
כשרק באתי למהמרים אנונימיים, חשבתי שענווה היא רק מילה אחרת לחולשה. אבל בהדרגה למדתי שאין שום ניגוד בין ענווה לשכל, כל עוד אני נותן עדיפות לענווה. מרגע שאתחיל לעשות את זה, כך נאמר לי, אקבל את מתנת האמונה – אמונה שתעבוד בשבילי כמו שעבדה וממשיכה לעבוד בשביל אינספור אחרים שהשתחררו מההתמכרות שלהם להימורים ומצאו דרך חיים חדשה בתוכנית של GA.
האם הגעתי לאמונה, כפי שכתב היינה, "שמעשיהם של אנשים הם כמו אינדקס (מפתח) של ספר; מצביעים על הדברים יוצאי הדופן ביותר בהם"?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ולעולם לא אתן לאינטליגנציה שלי להיות תירוץ לחוסר ענווה. אם אני מחשיב את עצמי למבריק בצורה סבירה ומסוגל להגיע להחלטות ולטפל בעניינים שלי, קל מאוד להביט מלמעלה על הענווה כשייכת לאלה האינטליגנטים פחות. מי ייתן ואזכור שהן האינטליגנציה והן הענווה הם מתנת אלוהים.
רק להיום אזכור
אם אין לי ענווה, אין לי אינטליגנציה.