הרהורים להיום
הצעד הרביעי מאפשר לי לראות את עצמי כמו שאני באמת – תכונות אופי, מניעים, גישות והתנהגויות. מלמדים אותי ב מהמרים אנונימיים לחפש את הטעות שלי בנחישות. למשל, איפה הייתי אנוכי, לא ישר, מחפש את טובת עצמי ומפוחד? כמו כן מלמדים אותי, שההרגל המושרש עמוק הצדקת עצמי עלול לפתור אותי "למצוא הסבר" לכל פגם כשאני חושף אותו, להאשים אחרים במגרעות שלי עצמי.
האם אאמין שיושר אישי יכול להשיג מה שידע מופלג לעתים אינו יכול?
רק להיום אני מתפלל
הלוואי שלא אעשה את הצעד הרביעי בצורה שטחית, כתרגיל זריז של הערכה עצמית וזהו זה. הלוואי שאדע שכאשר אני עושה את הצעד הזה, עליי לתרגל אותו שוב פעמים רבות עד שהוא הופך, כמו שאר אחד-עשר הצעדים, לדרך חיים בשבילי. מי ייתן ואגן על הערך של הצעד הרביעי מההרגל הישן שלי לפנטז ולהתחמק מאחריות.
רק להיום אזכור
יושר אישי סולל את הדרך להחלמה.
