הרהורים להיום
איש לא מקבל כאב בזרועות פתוחות, אך כן יש בו טועלת, בדיוק כפי שכאב גופני משמש הזהרה שאולי לקינו בחולי גופנית, כך יכול כאב רגשי להועיל כסימן שמשהו השתבש – וכן אזהרה שעלינו לשנות משהו. כשנוכל לפגוש את הכאב בלי פאניקה, נוכל ללמוד להתמודד עם סיבות הפגיעה, במקום לברוח.
האם אני יכול לשאת מידה של חוסר-נוחיות רגשית? האם אני שביר פחות משהאמנתי בעבר?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל שאשפר את יכולתי לעמוד בפגיעה או בכאב, עכשו כשאני לוומד להכיר את המציאות – לטוב ולרע. אני מתפלל בכנות שנטייתי לרגישות-יתר תיעלם, שהאנשים לא ירגישו שעליהם להתייחס אליי כמו לזכוכית מנופחת, שעלולה להתנפץ עם כל משב ביקורת.
רק להיום אזכור
להשליך את החותמת שלי: "שביר -לטפל בזהירות".
