הרהורים להיום
מוכנות לקבל אחריות מלאה על מעשינו בעבר, ויחד עם זה קבלת אחריות על רווחתם של אחרים, זוהי הרוח של הצעד התשיעי. התנצלות מקרית רק לעתים נדירות תספיק כדי לכפר בפני מישהו שפגענו בו; לעומת זאת שינוי אמיתי בגישה יכול לחולל פלאות בפיצוי על חוסר – נדיבות בעבר. אם קיפחתי מישהו בצורה חומרית כלשהי, אכיר בחוב ואשלם אותו בהקדם האפשרי.
האם אבלע את גאוותי ואעשה צעדים ראשונים לקראת פיוס?
רק להיום אני מתפלל
אלי הראה לי את הדרכים הטובות ביותר כדי "לכפר במישרין", לפעמים הודאה פשוטה בטעויות שלי יכולה לפצות מישהו ולפרוק את נטל האשמה מעליי. פעמים אחרות יהיה אולי הפיצוי כרוך במחשבה יצירתית. מי ייתן ואהיה מודע לגמרי לכך שלא אוכל לבצע את הצעד התשיעי אם לא אפתח מידה של אכפתיות, דאגה אמיתית לרגשותיהם של אחרים, בד בבד עם השינויים בהתנהגותי.
רק להיום אזכור
קודם אכפת לי, אחר כך אני מתנצל.
