הרהורים להיום
רבים מאיתנו באים לתוכנית של מהמרים אנונימיים בהכרזה כי איננו מאמינים באלוהים או מאמינים שאין. כפי ששמישהו ניסה זאת, רצוננו לא להאמין חזק עד כדי כך שאנו מעדיפים פגישה עם הקברן על פני חיפוש חווייתי בראש פתוח אחרי כוח עליון. למזלם של רובנו בעלי הראש האטום, הכוחות הבונים בתוכנית של GA כמעט תמיד גוברים על העיקשות שלנו. בתוך זמן קצר אנו מגלים את העולם השופע של אמונה ואמון. הוא היה שם כל הזמן, אך לנו חסרו הנכונות והפתיחות לקבל אותו.
האם מחמת העיקשות אני עדיין לפעמים עיוור לכוחו של הטוב המצוי באמונה?
רק להיום אני מתפלל
אני רוצה להודות לכוח העליון שלי על ההזדמנות הזאת שנתן לי לפתוח את הראש; ללמוד שוב על אמונה ועל אמון; להבין שהתרחקותי מהכנות והמציאות לא שינו את מקומו של אלוהים בתוכי או אהבתו אליי ודאגתו לי. מי ייתן ואדע שרק בגללי איבדתי את האמונה. תודה לאל על ההזדמנות הנוספת להאמין.
רק להיום אזכור
להשליך את הרצון לא-להאמין.
