הרהורים להיום
תוך כדי הלמידה לאהוב את עצמי, ובתוך כך לאהוב אחרים בחופשיות בלי תנאים מוקדמים התחלתי להבין את דבריו של אגוסטין הקדוש, "האהבה קוטלת את מה שנהגנו להיות, כדי שנהיה מה שלא היינו", יותר ויותר אני מרגיש את הכוח העצום של אהבה כזו בתוכנית של מהמרים אנונימיים; בשבילי, המילים "אכפת לנו" פירושן גם "אנחנו אוהבים".
רק להיום האם אנסה להיות אוהב בכל מחשבה ופעולה?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל שארגיש את האיכות ואת העוצמה של האהבה שאני מוצא ב 'מהמרים אנונימיים' מי ייתן וגם האכפתיות שלי תצטרף לאנרגיה גדולה של האהבה ששייכת לכולנו. מי ייתן ויהיה לי אכפת בכל ליבי שחבריי לקבוצה ימשיכו בהימנעות מהימורים וילמדו לחיות עם זה בנוחיות וביצירתיות. הלוואי שלעולם לא אטיל ספק בכך שגם להם אכפת ממני באותה מידה.
רק להיום אזכור
אכפתיות גורמת לדברים לקרות.
