הרהורים להיום
כשאנחנו חותרים לשלמות בצורה כפייתית, אנחנו בלי יוצא מן הכלל פוגעים בעצמנו. קודם כל, אנחנו יוצרים לעצמנו בעיות גדולות מבעיות קטנות. שנית, אנחנו מתמלאים תסכול וייאוש כשאיננו מסוגלים לעמוד במטרות הבלתי אפשריות שהצבנו לעצמנו. ולבסוף, אנחנו מפחיתים מיכולתנו להתמודד עם החיים ועם המציאות כפי שהם.
האם אני יכול לוותר קצת פה ושם?
האם אני יכול להשקיע את עצמי בראש שקט רק במה שאפשרי ובר השגה?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואראה שהשאיפה להישג בלתי אפשרי מספקת לי תירוץ קבוע לא להצליח. זה גם מלמד על חוסר תחושת המציאות שלי, שצריכה להיות כרוכה בידיעה מה אני יכול לעשות ואז לעשות זאת. בעזרת הקבוצה שלי במהמרים אנונימיים והכוח העליון שלי, מי ייתן ואלמד להציב "מטרות סבירות". הן אולי ייראו לי קטנות, אחרי שנים של חשיבה בגדול. אבל אחרי פירוק הפרויקטים שלי לכמה פרויקטים קטנים, הלוואי שאמצא שאני בעצם יכול להשיג כמה מהמטרות שלי.
רק להיום אזכור
לפרוט מטרות גדולות לקטנות.
