רק להיום – 21 באוקטובר

הרהורים להיום

ישנו הבדל תהומי בין הרעיון של אהבה עצמית לבין אהבת העצמי. אהבה עצמית היא השקפות של אגו מנופח, שסביבו – במבטנו המעוות על החשיבות העצמית שלנו – הכול צריך להסתובב. אהבה עצמית היא קרקע פורייה לעוינות, ליהירות, ולעוד שורה של פגמי אופי שמעווררים את עינינו מפני כל נקודת מבט מלבד שלנו. אהבת העצמי, לעומת זאת, היא הערכה לכבוד ולערך שלנו כבני אדם. אהבת העצמי היא ביטוי של הכרה עצמית, שממנה נובעת ענווה.

האם אני מאמין שאני יכול לאהוב אחרים בצורה הכי טובה כאשר זכיתי באהבת העצמי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים, אשר אוהב אותי, ילמד אותי איך לאהוב את עצמי. אני יכול לשים לב שרוב בני האדם היהירים והשחצנים אינם לגמרי בטוחים בעצמם, אחרי הכול. הם דווקא נוטים להערכה עצמית נמוכה עד כאב, לחוסר ביטחון שהם מסווים אותו באפיונים של ניפוח ופאר. מי ייתן ואלוהים יראה לי, שכשאני יכול לחבב את עצמי, אני נותן לו את הקרדיט הראוי, מפני שכל יצור חי הוא בריאה של אלוהים.

רק להיום אזכור

אשתדל לחבב את עצמי.