הרהורים להיום
במובן מציאותי מאוד, אנו אסירים של אי-יכולתנו או אי-נכונותנו לפנות לעזרתו של כוח גדול מאתנו. אבל עם הזמן, אנו מתפללים לשחרור מהשעבוד של העצמי, כדי שנוכל להיטיב לעשות את רצון האל. במילים של רמאקרישנה, "השמש והירח אינם משתקפים במים עכורים, כך ריבון העולמים אינו יכול להשתקף בלב הטרוד אובסביבית ברעיון של 'אני ושלי' ".
האם השתחררתי מהכלא של רצון עצמי וגאווה שאני עצמי בניתי?
האם קיבלתי את החופש?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן והמילה חופש תקבל משמעות חדשה בעיניי, לא רק "חופש מ-" ההתמכרות שלי, אלא גם "חופש ל-" התגבר עליה. לא רק חופש מהעבדות של רצוני העצמי, אלא חופש לשמוע את רצונו של האל ולהוציא אותו לפועל.
רק להיום אזכור
חופש מ- פירושו חופש ל-.
