הרהורים להיום
כשאני מתבונן היטב ולעומק באותם פגמי אופי שאינני מוכן או שאני מסרב לוותר עליהם, עליי לטשטש את הקווים הנוקשים שסימנתי. אולי, במקרים אחדים, אוכל אז לומר, "טוב, על זה אני עדיין לא יכול לוותר". מה שאסור לי לומר הוא: "על זה לעולם לא", המוח שלנו נאטם מפני חסד האלוהים. מרדנות כזו, כפי שראינו בניסיון של אחרים, עלול להיות קטלני. במקום זה עלינו לזנוח מטרות מוגבלות ולהתחיל להתקדם לעבר רצון האלוהים בשבילנו.
האם אני לומד לעולם לא לומר לעולם לא?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלוהים יסלק את כל מחסומי המרדנות שחוסמים בפניי את שינוי תכונותיי הלא-רצויות. מתוך האשליה שלי שאני "יחיד במינו" ו"מיוחד" ואיכשהו מוגן מפני התוצאות של מעשיי, אני מתוודה בפני אלוהים שהתגריתי בחוקי הטבע של הבריאות והשפיות, וכן בחוקים האלוהיים של נדיבות אנושית. מי ייתן ואלוהים יקיז מתוכי את ההתרסה הזאת, שהיא סימפטום מוגן היטב של ההתמכרות שלי.
רק להיום אזכור
התרסה היא תוצר ישיר של תעתוע.
