הרהורים להיום
כשאני משתף בפגישות, אני לא מפסיק להתפעל מהרלוונטיות של הנושאים לחיים שלי באותו זמן בדיוק. אנחנו יכולים להפוך לתלמידים רק בנוכחותו של מורה – וכשהתלמיד מוכן, יופיע המורה. אנחנו יכולים ללמוד רק אם מלמדים אותנו, ואנחנו יכולים ללמד רק אחרי שלמדנו. הגעתי להבנה שעל אף שאלוהים הוא המורה הגדול מכולם, ברוב המקרים אנחנו לומדים מאחרים שהוא לימד.
האם אני לומד כשאני מקשיב? האם אני חולק במה שאני לומד?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ולא אשכח את כל אותם שיעורים חיוניים שלמדתי ב מהמרים אנונימיים. ב-GA כולנו תלמידים, וכולנו מורים. מי ייתן ואדע שאם אינני ממשיך ללמוד, אולי זה משום שאינני מוכן להיות תלמיד. אם אינני משתף, אולי אני צריך להיפתח לעוד לימוד.
רק להיום אזכור
אם אשאר פתוח ללימוד, אמשיך למצוא מורים.