הרהורים להיום
עכשו כשהשתחררנו מהדחף הכפייתי שלנו להמר, וחיים רק להיום, אנחנו יכולים להפסיק עם התביעות הבלתי סבירות מאלה שאנחנו אוהבים. אנחנו יכולים להפגין נדיבות במקום שלא הראינו כלל; אנחנו יכולים להשקיע זמן ויוזמה להתייחס, להתחשב, לגלות חמלה. אפילו עם אנשים שאנחנו סולדים מהם, אפשר לפחות לנסות להיות מנומסים, לעתים ממש להתאמץ כדי להבין אותם ולעזור להם.
רק להיום האם אנסה להבין במקום להיות מובן, להיות מנומס ולגלות כבוד לכל האנשים שאני במגע איתם?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ולעולם לא אשכח איך בעבר הייתי כמו ספוג שסחט כל טיפה של חיבה ותשומת לב שמשפחתי או חבריי יכלו לתת לי, עד שהם התייבשו. מי ייתן ואלמד לתת במקום לקחת כל הזמן. מי ייתן ואתרגל להציע עניין, נדיבות, התחשבות וחמלה עד שהרגישות לאחרים תהפוך לטבע שני בשבילי.
רק להיום אזכור
נתינה היא חלק מהוויה.