הרהורים להיום
למדנו מאחרים במהמרים אנונימיים שהמפעיל הראשי של פגמי האופי שלנו היה פחד שמרוכז – בעצמי – בעיקר פחד שנאבד משהו שכבר היה ברשותנו או שלא נצליח להשיג משהו שדרשנו. מאחר שחיינו התבססו על דרישות שלא באו על סיפוקן, ברור שהיינו במצב של הפרעה ותסכול מתמשכים. לפיכך, כך מלמדים אותנו, לא נשיג שלוות נפש אלא אם כן נמצא אמצעים להפחית מהדרישות הללו.
האם נעשיתי נכון לחלוטין כי ישחרר אותי אלוהים מכל הפגמים באופיי?
רק להיום אני מתפלל
הלוואי שלא יהיו לי דרישות לא – מציאותיות מהחיים, שבגלל הגרנדיוזיות שלהן, אינן יכולות להתגשם. הלוואי שלא אדרוש מאחרים דרישות מוגזמות, שכאשר אינן מתגשמות, משאירות אותי מאוכזב ומיואש.
רק להיום אזכור
אל תארגן לעצמך אכזבה.
