הרהורים להיום
למדתי בתוכנית של מהמרים אנונימיים שהחוכמה, בשבילי, היא לא להפסיק להמר, אלא להישאר בהפסקה וללמוד איך לא להתחיל שוב. אלוהים יודע, שניסיתי להפסיק אינספור פעמים, בעזרת הרצאות שנתתי לעצמי על השפעת ההתמכרות לא רק על חיי, אלא גם על ההתנהגות שלי, בכל היבטיה. נראה שההימור ממש הפך אותי למישהו אחר. כדי להישאר בהפסקה, נאלצתי לפתח תוכנית פעולה חיובית, מתמשכת. הייתי צריך ללמוד לחיות חופשי מההתמכרות, לטפח דפוסים חדשים, תחומי התעניינות חדשים, וגישות חדשות.
האם אני נשאר גמיש בחיי החדשים? האם אני מתרגל את החופש שלי לזנוח יעדים מוגבלים?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל שחיי החדשים יתמלאו בדפוסים חדשים, בחברים חדשים, בפעילויות חדשות, בדרכים חדשות להסתכל על הדברים. אני זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לעשות שיפוץ כללי לחיי, כדי שיכללו את כל החדש הדרוש. אני זקוק גם לכמה רעיונות משלי. הלוואי שהחופש שלי מהימור כפייתי יעזור לי לבחור בחירות בראש פתוח ובמבט צלול ומעריך נכונה.
רק להיום אזכור
להפסיק זה להתחיל.
