הרהורים להיום
אמנם התפללתי פעמים אחדות במהלך חיי, אבל אחרי כמה חודשים במהמרים אנונימיים הבנתי שמעולם לא באמת התפללתי כמו שצריך. תמיד ניסיתי לעשות עסקות עם אלוהים, כמו אחד שבסתר לבו אינו מאמין בקיומו של האל; תמיד התחננתי, "הגשם את רצונותיי", במקום "רצונך – לא רצוני – ייעשה". התוצאה הייתה שנשארתי מרומה על ידי עצמי ולכן לא הייתי מסוגל לקבל די חסד כדי להשיב אותי לשפיות.
האם אני מבין שבעבר, כשהתפללתי לאלוהים, ביקשתי בדרך כלל ש-2 ועוד 2 לא יתנו את התוצאה 4?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואביט אחורה ואסקור איך התפללתי קודם למען פתרונות מסוימים שלדעתי, מנקודת התצפית הארצית שלי, היו הטובים ביותר. בפרספקטיבה הרחבה יותר של הזמן, אוכל לפקפק אם אותם פתרונות היו נכונים אילו בחר אלוהים לעשות דברים בדרך שלי. במבט לאחור, אוכל לראות שבקשותיי לא תמיד היו נבונות. הלוואי שאהיה מרוצה לבטוח באלוהים.
רק להיום אזכור
ייתכן שאלוהים לא יעשה זאת בדרך שלי.
