הרהורים להיום
נדיר לפגוש מהמר כפייתי מחלים שיחלוק על העובדה כי הכחשה היא סימפטום עיקרי של המחלה. התוכנית של 'מהמרים אנונימיים' מלמדת אותנו שההימור הכפייתי מספר לאדם הסובל שהוא או היא 'אינם חולים כלל'. לא מפתיע אפוא שחיינו כמהמרים כפייתיים אופיינו באינסוף הצדקות וחוסר יושר, ובקיצור, אי-נכונות תקיפה לקבל את העובדה שהיינו, ללא ספק, שונים רגשית ומנטאלית מחברינו.
האם הודיתי בתוך-תוכי שאכן אני חסר-אונים מול הדחף שלי להמר?
רק להיום אני מתפלל
הלוואי שאת הצעד הראשון לא אעשה בחוסר התלהבות, אלא שתהיה זו הודאה מוחלטת בחוסר האונים שלי מול ההתמכרות, מי ייתן ואפטר מהסימפטום הראשון – הכחשה – המסרב להכיר בכל סימפטום אחר של המחלה שלי.
רק להיום אזכור
שלול את ההכחשה.
