הרהורים להיום
אחד הדברים החשובים שאנחנו לומדים במהמרים אנונימיים הוא איך להיות טובים לעצמנו. מפתיע עד כמה קשה לרבים מאיתנו לעשות את הדבר הזה. אחדים מאיתנו מתענגים על הסבל שלנו כל כך עד שאנחנו מנפחים כל מקרה לפרופורציות ענקיות, מספרים אותו שוב ושוב וכך חיים אותו מחדש. אלה הנוטים לרחמים עצמיים נמשכים להתנהגות של קדושים מעונים כמו על ידי מגנט רב עוצמה – עד ששמחת השלווה ושביעות הרצון מגיעה אליהם דרך התוכנית של GA ושנים-עשר הצעדים.
האם אני לומד בהדרגה להיות עצמי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלמד לסלוח לעצמי. ביקשתי – וקיבלתי – סליחה מאלוהים ומאחרים, אז למה קשה לי כל כך לסלוח לעצמי? למה אני עדיין מגביר את הסבל שלי? למה אני ממשיך ללקק את פצעיי הרגשיים? מי ייתן ואלמד מדוגמת הסליחה של אלוהים, אמשיך בתוכנית, ואלמד להיות טוב לעצמי.
רק להיום אזכור
אין טעם להיות קדוש מעונה.
