הרהורים להיום
כמהמר כפייתי מחלים, עליי להזכיר לעצמי שגם אם הטינות מקובלות בחברה, אין הדבר מוציא את הרעל. במובן מסויים, הבעיה של הטינות דומה מאוד לבעיית ההימורים. משחק פוקר או קזינו לעולם אינם בטוחים בשבילי. השתתפתי באירועי צדקה למינהם, לעתים באווירה חברותית וערנית שלידה ההימורים נראים כמעט בלתי מזיקים.
בדיוק כמו שאני מסרב בנימוס אך בתקיפות להימורים בכל תנאי שהוא, האם אסרב גם לקבל טינות?
רק להיום אני מתפלל
כאשר כעס, כאב, פחד או אשמה – כדי להיות מקובלים בחברה – לובשים את גינוני המסיבה, הנימוס, מתחפשים בטינות, ונכנסים מהדלת הצדדית, אני יכול לבחור שלא אתרועע איתם. רגשות אלה אמנם מוסווים, אך יכולים להיות מסוכנים ותחמניים כמו ההימור עצמו.
רק להיום אזכור
להשגיח על הדלת הצדדית.