הרהורים להיום
לעתים קרובות אנחנו רואים אנשים ב מהמרים אנונימיים -בדבקות ובכנות – מבקשים מאלוהים הדרכה בעניינים שונים, החל במשברים גדולים ועד לדברים חסרי משמעות כמו מה להגיש בארוחת ערב. אמנם ייתכן שכוונותיהם טובות, אך אנשים כאלה נוטים לכפות את רצונם על מצבים שונים – מתוך הביטחון הנוח שהם ממלאים במדוייק את הוראותיו של אלוהים. במציאות, תפילה מסוג זה אינה אלא תביעה מאלוהים. "תשובות" שמטרתן לשרת את עצמם; אין להם קשר עם מה שמציע הצעד האחד-עשר של GA.
האם אני שואף ללמוד בצורה קבועה את הצעדים, ולתרגל אותם בכל ענייניי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ולא אעשה את הטעות הנפוצה – אתן לאלוהים רשימה של הפתרונות שלי, ואחר כך אבקש חותמת של אישור אלוהי. מי ייתן ואתפוס את עצמי אם אינני באמת פותח את הכרתי להדרכה של אלוהים, אלא רק שוטח בפניו את התשובות שלי בגישה של "מה דעתך על אלה?"
רק להיום אזכור
האם אני מחפש את חותמת הגומי של אלוהים?