הרהורים להיום
כשרק הפסקנו להמר, הייתה זו הקלה עצומה לגלות שהאנשים שפגשנו ב 'מהמרים אנונימיים נראו די שונים מההמונים העוינים שקראנו להם "הם". התקבלנו לא בביקורת ובחשדנות, אלא בהבנה ובדאגה. בכל זאת אנחנו עדיין פוגשים אנשים שעולים לנו על העצבים, גם בתוך התוכנית וגם מחוצה לה. ברור שעלינו להתחיל לקבל את העובדה שאנשים יגידו לפעמים דברים שלא נסכים איתם, או יעשו דברים שלא ימצאו חן בעינינו.
האם אני מתחיל לראות שהלמידה לחיות עם ההבדלים היא מהותית להרג הרווחה שלי וכן להמשך ההחלמה שלי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואכיר בכך שההבדלים בין אנשים מסובבים את העולם, ואגלה סובלנות כלפי אנשים ש"מקפיצים לי את הפיוז". מי ייתן ואבין שעליי לתת להם מרחב, שחלק מהגישות העוינות שלי כלפי אחרים הם אולי שרידים מהימים הלא-בריאים כשנטיתי לראות אחרים כמגויסים נגדי.
רק להיום אזכור
אלמד לחיות עם ההבדלים.
