הרהורים להיום
בעבר, ולפעמים אפילו היום, הייתי אומר אוטומטית, "למה אני"? אני מנסה ללמוד שהבעיה הראשונה שלי היא לקבל את הנסיבות הקיימות שלי כפי שהן, את עצמי כפי שאני, ואת האנשים מסביבי כפי שהם. בדיוק כמו שסוף סוף קיבלתי את חוסר האונים שלי מול ההימורים, כך עליי לקבל את חוסר האונים שלי מול אנשים, מקומות ודברים.
האם אני לומד לקבל את החיים בתנאים של החיים?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלמד לשלוט בדחף שלי לשלוט, בצורך הכפייתי שלי לנהל, לסדר, לארגן ולתייג את החיים של אחרים. מי ייתן ואלמד לקבל מצבים ואנשים כמו שהם במקום כמו שהייתי רוצה שהם יהיו. מי ייתן ואתפטר מהתסכולים המתמשכים שהם מנת חלקו של אדם המכור לשליטה. מי ייתן ואהיה מוכן לחלוטין להשתחרר מפגם זה באופיי.
רק להיום אזכור
לוותר על שליטה.
