רק להיום – 1 באפריל

הרהורים להיום 

אם איננו רוצים ליפול, נימנע ממקומות חלקלקים. למהמר, פירוש הדבר להימנע ממסיבות פוקר וממרוצים ומכל מקום שנערכים בו הימורים. בשבילי, גם מצבים אמוציונליים מסוימים יכולים להיות מועדים לנפילה; וכך גם התמכרות לרעיונות ישנים, כגון טינה שטופחה והצטברה עד לממדים של התפוצצות.

האם אני נושא את עקרונות התכנית של GA איתי לכל מקום?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלמד לא לבחון את עצמי במבחנים קשים מדי ו"להזמין את זה", על ידי כניסה לקזינו, לאולם בינגו, או למסלול המרוצים. "מבחן" כזה עלול להיות מסוכן, במיוחד אם אני מרגיש את השידול לא רק של ההשתוקקות למושא הישן של ההתמכרות שלי, אלא גם מצד אחרים שעדיין לכודים בהתמכרות ושהאחריות המוסרית שלהם שואפת לאפס.

רק להיום אזכור

להימנע ממקומות חלקלקים.

רק להיום – 2 באפריל

הרהורים להיום 

מה גורם לנפילות? מה קורה לאדם שלכאורה נראה שהוא מבין וחי בדרך של שנים-עשר הצעדים, ובכל זאת מחליט לצאת ולהמר שוב? מה אני יכול לעשות כדי למנוע שזה יקרה לי? האם יש קווי דמיון מסוימים בין אלה שנופלים, האם יש בינהם מכנה משותף מסוים? נוכל להסיק מסקנות משלנו, אבל בתוכנית של GA אנחנו לומדים, שאפס-מעשה מסוים לבטח יביא, בסופו של דבר, את הנפילה.

כשהתמזל מזלו של אדם והוא חזר לתוכנית, האם אני מקשיב היטב למה שהוא או היא אומרים על הנפילה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והכוח העליון שלי יראה לי אם אני מכין לעצמי את הקרקע להמר שוב. מי ייתן ואקלוט מהניסיונות של אחרים, שהנסיגה בנחישות או בכוח הרצון נובעת ברוב המקרים ממה שלא עשיתי ולא ממה שעשיתי. מי ייתן ואמשיך לבוא לפגישות.

רק להיום אזכור

להמשיך לבוא.

רק להיום – 3 באפריל

הרהורים להיום 

כמעט בכל המקרים, האדם ששוב נפל אומר, "הפסקתי ללכת לפגישות" או "נמאסו עליי אותם סיפורים ישנים ואותם פרצופים ישנים", או "בגלל המחויבות שלי בחוץ הייתי חייב לקצץ בפגישות", או "הרגשתי שקיבלתי את התועלת המירבית מהפגישות, וחיפשתי עזרה נוספת בפעילויות משמעותיות יותר", בקיצור, הם פשוט הפסיקו לבוא לפגישות. אימרה שמעתי ב'מהמרים אנונימים' קולעת בול לעניין: "אלה שמפסיקים לבוא לפגישות אינם נוכחים בפגישות כדי לשמוע מה קורה לאלה שמפסיקים לבוא לפגישות".

האם אני הולך למספיק פגישות בשבילי?

רק להיום אני מתפלל

אלוהים שמור אותי בנתיב של תוכנית ה- GA הלוואי שלעולם לא אהיה עייף מדי, עסוק מדי, שאנן מדי או משועמם מכדי ללכת לפגישות. כמעט תמיד התלונות האלה מתהפכות בפגישה אם רק אביא את עצמי לשם. העייפות שלי מתפוגגת בשלווה. העומס שלי פוחת לפרופורציות הנכונות שלו. השאננות שלי שוב חוזרת להיות ערנות. ואיך אני יכול להשתעמם במקום שיש בו כל כך הרבה חברותא ושמחה?

רק להיום אזכור

גלו

מידע

  • כל הזכויות שמורות למהמרים אנונימים