רק להיום – 1 בספטמבר

הרהורים להיום 

בספר האדום של מהמרים אנונימיים, בהסבר על הצעד האחד-עשר, כתוב, "דומה כי מגע הכרתי מתחיל בתפילה יומית. מהי תפילה? לאחדים, זוהי שיחה אישית עם הכוח העליון שלהם. לכן כל אחד מאיתנו יכול להתפלל כראות עיניו". אם בהתחלה התפילה נראית קשה, אתה יכול "להעמיד פנים עד שתעשה זאת באמת". עם הזמן תקבל בהתלהבות את התפילה ותכיר את הגמול שהיא תיתן לך… "התפילה מגדילה את היכולת להתמודד".

האם קיבלתי את התפילה וההרהורים כחלק מחיי?

רק להיום אני מתפלל

השבח לכוח העליון שנתן לי את החופש למצוא את אלוהים לפי הבנתי. מי ייתן וחיי יהיו של אלוהים, אם אני חושב עליו כעל אב שבידו וברוחו אני יכול לגעת כשידי שלי מושטת למעלה, אם כעל רוח אוניברסלית שאני יכול להתמזג איתה כשהגבולות הנוקשים של ה"עצמי" שלי מתחילים להינמס, או אם כגרעין של טוב אלוהי ומוחלט בתוך עצמי. מי ייתן ואכיר אותו היטב, אם אני מוצא אותו בתוכי, אם מחוצה לי, או אם בכל הדברים בכל מקום.

רק להיום אזכור

אני מודה לאלוהים, כפי שאני מבין אותו, על הבנתי אותו.

רק להיום – 2 בספטמבר

הרהורים להיום 

כשאני מתעורר, אחשוב בשקט על עשרים וארבע השעות שלפניי. אבקש מאלוהים שינחה את חשיבתי, במיוחד אבקש שהיא תהיה חופשייה מרחמים עצמיים וממניעים לא-ישרים או מחיפוש אינטרסנטי. אם עליי לקבוע מתוך כמה אפשרויות, לאיזה מסלול לפנות, אבקש מאלוהים השראה, מחשבה אינטואיטיבית, או החלטה, אחר כך אירגע ואוריד מהלך, מתוך ביטחון שהכול יהיה כשורה.

האם אני יכול להאמין, שכשאני מוותר על ה"זכות" שלי לציפיות, אדע חופש?

רק להיום אני מתפלל

השבח לאלוהים על היכולת לשבח את אלוהים, לבחור את הזמנים שבהם אבקש אותו, למצוא את המילים שלי כשאני מדבר אליו, לפנות אליו בדרך שנראית לי הכי נכונה. מי ייתן ואצפה שהוא מצדו ישתחרר מהציפיות שלי, ושישפיע על חיי כראות עיניו.

רק להיום אזכור

מי אני שאנסה להגיד לאלוהים מה לעשות?

רק להיום – 3 בספטמבר

הרהורים להיום 

לפעמים, גם אם חברים מהתוכנית של GA ומחוצה לה מתרשמים שמצבנו טוב, אנחנו יודעים בעומק לבנו שמצבנו לא באמת טוב מספיק. אנחנו עדיין מתקשים להתמודד עם החיים ולעמוד מול המציאות בתנאים של המציאות. באותן פעמים נדמה לנו, שאולי יש פגם רציני בתרגול הרוחני ובהתפתחות שלנו. מרב הסיכויים הם שהבעיה שלנו טמונה באי-הבנה או בהזנחה של הצעד האחד-עשר – תפילה, הרהורים והנחיה של אלוהים. שאר הצעדים יכולים לשמור שנמשיך להיות נקיים ונתפקד, אבל הצעד האחד-עשר יכול לשמור שנמשיך לגדול – כל עוד אנו משתדלים ועובדים על כך בהתמדה.

האם אני בוטח באלוהים אינסופי במקום בעצמי הסופי שלי?

רק להיום אני מתפלל

אני מתפלל להעמקת המודעות הרוחנית שלי, לאמונה חזקה יותר בבלתי נראה, לשיתוף הדוק יותר עם הכוח העליון שלי. מי ייתן ואקלוט שהגדילה שלי בתוכנית של GA תלויה בהתפתחות הרוחנית שלי. הלוואי שאתן אמון רב יותר בחוכמה הנצחית של אלוהים.

רק להיום אזכור

לא אוותר ולא אתייאש, אלא אתמסר לכוח של אלוהים.