הרהורים להיום
היינו האויבים הכי גדולים של עצמנו רוב חיינו, ולעתים קרובות פגענו בעצמנו קשות עקב טינה "מוצדקת" על עוול קל. אין ספק שיש בעולם סיבות רבות לטינה, ורובן נראות "מוצדקות". אך לעולם לא נוכל לפתור את התלונות של כל העולם או אפילו לסדר דברים כך שכל הצדדים יהיו מרוצים. אם קיבלנו יחס לא-צודק מאחרים או פשוט מהחיים עצמם, נוכל להימנע מלהחריף את הקושי בכך שנסלח לאנשים הנוגעים בדבר ונזנח את ההרגל ההרסני לחזור שוב ושוב במוחנו על הפגיעות וההשפלות שחווינו.
האם אני יכול להאמין שהפגיעה של אתמול היא ההבנה של היום, שתשתלב מחדש באהבה של מחר?
רק להיום אני מתפלל
גם אם מתייחסים אליי באי-צדק וגם אם רק נדמה לי כך, אני יכול להשתדל שלא להיות אדם מלא טינה, שבוחש בפגיעות העבר. מרגע שזיהיתי את הרגש השורשי מאחורי הטינה שלי, הלוואי שאהיה גדול מספיק כדי לסלוח לאדם הנדון ואהיה חכם מספיק כדי לשכוח מכל העניין.
רק להיום אזכור
לא את כל העוולות אפשר לתקן.
