מיהו המכור
כפייתיות והימורים כפייתיים
תוכנית "מהמרים אנונימיים" מציעה את הטיפול המצליח ביותר להפרעה הפסיכולוגית של הימור כפייתי. ספר זה מתאר כיצד "מהמרים אנונימיים" מצליחה במקום שבו כל צורות הטיפול האחרות הביאו לתוצאות פחות טובות. על מנת להבין את הפילוסופיה ואת התרפיה של "מהמרים אנונימיים", יש צורך לדעת יותר על התנהגות כפייתית בכלל ועל הימור כפייתי בפרט.
הימורים, מבחינת המהמר הכפייתי, מוגדרים על ידי "מהמרים אנונימיים" ככל התערבות, או הימור, למענך או למען אנשים אחרים, על כסף או לא על כסף, בלי קשר לגובה הסכום, אם התוצאה לא ברורה או תלויה במזל או ב"מיומנות". הימור כפייתי הוא, בפשטות, כל הימור שהוא מחוץ לשליטה הרגשית של המהמר.
אין כנראה אדם שלא הימר אף פעם בחייו. רוב האנשים מסוגלים להתאים את ההימורים שלהם להכנסתם, ההנאה שהם מוצאים בכך והיחס החברתי כלפי ההימורים. אין זה נכון לגבי המהמר הפתולוגי. בניגוד למהמר החברתי או המקצועי, המהמר הפתולוגי איננו יכול להפסיק – הוא ממוקד כולו אך ורק בהימור הבא.
הימורים הם מחלת נפש
מבחינת האנשים הנגועים האלה, ההימורים הם מחלת נפש, משום שהצורך להמר הוא בלתי נשלט. המהמר הכפייתי מהמר גם כאשר הדבר איננו מתאים למצב החברתי או האישי שלו, והוא יהמר באותה מידה כדי לחגוג את הולדתו של ילד או כדי לשכוח את מותו של אדם קרוב.
הצורך להמר שולט בחשיבה ובאנרגיה של המהמר הכפייתי. האישיות הכפייתית משקיעה אנרגיה רבה כל-כך בתכנון האופן, המקום והזמן של ההימורים, עד שבסופו של דבר ההנאה ששבדבר נמוגה, ובמקומה באה חרדה באשר ליכולת לגייס את הכסף הדרוש להרפתקת ההימורים הבאה ולתשלום החובות.
אם נניח שהנטיה להימור כפייתי קיימת מן ההתחלה, יהיה צורך בדבר שולי, על מנת שהאדם שהדבר הזה קיים בו בלאו-הכי, ימצא את עצמו שקוע בהימורים כפייתיים. הדבר יכול להגרם בעקבות מותו של קרוב משפחה או חבר, נשואים או החלפת עבודה. מהרגע שהמהמר נכנע לדחף להמר, האובססיה להמשיך בכך נעשית חזקה יותר מכל רצון להפסיק. המהמר הכפייתי מאבד את השליטה על חייו. המכור להימורים מאבד כל שליטה עצמית ובסופו של דבר הוא אף עשוי להשתכנע כי זה בלתי אפשרי להמנע מהימורים, דבר שהוא בפני עצמו לתירוץ נוסף להמשיך להמר.
אלו שמהמרים באופן כפייתי מרגישים בדרך כלל שאין להם ברירה וכי הם חייבים לעשות זאת. המהמרים הכפייתיים מרגישים שהם חייבים להמר, ואף שהם יודעים כי הדבר מזיק להם, הם חסרי אונים מול ההימורים.
הימורים כפייתיים כמחלה מתקדמת
ככל שהכפייתיות מתחזקת, המהמר נדחף לתבנית של שקרים, הונאה וגניבה על מנת להשאר "בעיניינים". כדי להמר יש צורך בכסף, וכספו של המהמר הכפייתי אוזל בהדרגה. השגת כסף הופכת לעיניין ראשון במעלה, ולעיתים כרוכה בכתיבת צ'קים ללא כיסוי, גניבת כסף מחשבון החיסכון של ילד, הונאה בחשבון הוצאות, או מעילה. בדרך כלל, למעשים אלה נלווית הצדקה "מוסרית", של "מגיע לי". ברוב המקרים, עם זאת, המהמר הכפייתי נתפס על עבירות אלה, ונשלח לכלא.
על מנת להחלץ מכך, המהמר הכפייתי צריך קודם כל לגלות רצון לפרוץ החוצה מן התבנית ההרסנית הזאת. ההבנה שבחירה כזו קיימת היא הצעד הראשון, וההחלמה האמיתית מחייבת זמן ומאמצים.
השאלה שעולה היא, לאן לפנות ולבקש עזרה – לרב, רופא, פסיכולוג או חבר, אף שבחירה בכל אחד מאלה היא אכן צעד בכיוון הנכון, ספק רב אם המהמר הכפייתי יוכל להחלים בדרך זו. טיפול פסיכולוגי פרטני לא עוזר במיוחד למהמרים כפייתיים.
מה שעוזר הוא קבוצת תמיכה, וזה הדבר שאותו מציעה תוכנית "מהמרים אנונימיים". קבוצה זו מקבלת כחבר כל אדם שמביע רצון להפסיק להמר. אלפי מהמרים כפייתיים עלו על דרך של החלמה באמצעות "מהמרים אנונימיים". תוכנית שהיא האמצעי המצליח והיעיל ביותר שקיים עבור המכורים להימורים.
