הרהורים להיום
כשאני מתעכב על דברים זניחים שמרגיזים אותי – והם מצמיחים טינות שגדלות כמו עשבים שוטים – אני שוכח איך אני יכול להגמיש את גבולות העולם שלי ולהרחיב את נקודת המבט שלי. זוהי דרך אידיאלית בשבילי לכווץ את צרותיי לגודל האמיתי שלהם. כשמישהו או משהו גורם לי בעיה, עליי לנסות לראות את התקרית ביחס לשאר חיי – במיוחד החלק הטוב שעליי להיות אסיר תודה עליו.
האם אני מוכן לבזבז את חיי בדאגה על דברים חסרי חשיבות שמרוקנים את האנרגיה הרוחנית שלי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן וישמור אותי אלוהים מדאגה ללא צורך על דברים קטנים. לעומת זאת, הלוואי שיפקח את עיניי לתפארת היקום ולאינסוף הפלאות של עולמו. מי ייתן ויעניק לי ראייה רחבה שתוכל לצמצם כל דאגה וחשש פעוט שלי לגודל זבוב על חלון בית הכנסת.
רק להיום אזכור
התרגזויות מיקרוסקופיות יכולות להרוס את המבט הרחב שלי.
