הרהורים להיום
מאז שבאתי ל'מהמרים אנונימים', התחלתי להכיר בחוסר – היכולת שלי בעבר ליצור שותפות אמיתית עם אדם אחר. נראה שהאגו – מניה שלי יצרה שני מכשולים הרי – אסון. או שהתעקשתי לשלוט על האנשים שהכרתי, או הייתי תלוי בהם הרבה יותר מדי. חבריי בתוכנית לימדו אותי שהתלות שלי פירושה תביעה – לרכושנות ולשליטה על האנשים ועל התנאים שמסביבי.
האם אני עדיין מוצא ביטחון רגשי בשליטה על אחרים או בתלות בהם?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואפנה קודם לאלוהים כדי להשביע את רעבוני לאהבה, בידיעה שאלוהים מבקש ממני אך ורק אמונה. מי ייתן ולא אשליך עוד רשתות רגשיות על אלה שאני אוהב, בשליטה שלי עליהם או בתלות המופרזת שלי בהם – שזאת פשוט עוד צורה של שליטה. מי ייתן ואתן לאחרים את המרחב שהם זקוקים לו כדי להיות עצמם. מי ייתן ואלוהים יראה לי את הדרך ליחסי אנוש בוגרים.
רק להיום אזכור
להאמין באהבתו של אלוהים.