הרהורים להיום
דב אחד שמשאיר אותי במסלול הנכון היום הוא תחושת נאמנות לחברים ב'מהמרים אנונימים' לא משנה היכן הם. אני יודע לדוגמא שאאכזב אותם אם אהמר שוב אי פעם. כשבאתי ל GA, מצאתי קבוצה של אנשים שלא רק עזרו זה לזה להישאר נקיים, אלא גם היו נאמנים זה לזה בכך שנשאר נקיים.
האם אני נאמן לקבוצה ולחברים שלי ב -GA?
רק להיום אני מתפלל
אני מודה לאל על הנאמנות ועל החברותא ועל ההתחייבות ההדדית שקושרת אותנו יחד. הלוואי שאתן לקבוצה באותה מידה שאני לוקח ממנה. מאחר שכל כך הרבה שנים הייתי אדם שרק לוקח, הנתינה שלי הייתה לא יותר מסחורה, שעליה ציפיתי לקבל תשלום באישור או באהבה או בטובות. הלוואי שאלמד את החדווה של נתינה טהורה, בלי תנאים מוקדמים, בלי ציפייה לתמורה.
רק להיום אזכור
מתנה מושלמת לא מבקשת דבר בתמורה.
