הרהורים להיום
עד שבאנו לתוכנית של מהמרים אנונימיים בילינו את חיינו בבריחה מכאב ומבעיות. בריחה דרך הימור כפייתי הייתה תמיד הפתרון הזמני שלנו. אחר כך התחלנו לבוא לפגישות. הסתכלנו והקשבנו, פעמים רבות בהתפעלות. בכל מקום מסביבנו ראינו כישלון ואומללות הופכים על ידי ענווה לנכסים יקרי ערך. לאלה שהתקדמו בתוכנית ההחלמה של GA, ענווה היא פשוט הכרה במה ובמי שהם באמת – ובעקבות זאת ניסיון אמיתי להפוך למה שאנחנו יכולים להיות.
האם התוכנית של GA מראה לי מה אני יכול להיות?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל ומבקש ענווה, שהיא מילה אחרת לפרספקטיבה, מבט ישר באני האמיתי וראייה איפה אני עומד ביחס לאלוהים ולאנשים אחרים. מי ייתן ואהיה אסיר תודה לענווה: היא מפעל המיחזור שמזקק את הפגיעות והאשליות הגולמיות שלי לרגישויות חדשות ולאומץ לב חדש.
רק להיום אזכור
הענווה משיבה לי את "הראיה".
