הרהורים להיום
נדירים הם המהמרים הכפייתיים הפעילים שיש להם מושג עד כמה לא- רציונלים הם, או, כשהם רואים את אי – הרציונליות שלהם, מסוגלים לעמוד בגילוי. המילון מגדיר שפיות כ"צלילות הדעת". שום מהמר כפייתי, המנתח בהיגיון את ההתנהגות ההרסנית שלו. לא יכול באמת לטעון לצלילות הדעת.
האם הגעתי לאמונה, כפי שמציע הצעד השני, שכוח גדול ממני יכול להחזיר אותי לשפיות?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואראה שאפשר לתאר את ההתנהגות שלי כמהמר כפייתי כ"לא-נורמלית" או "לא-שפויה". לאלה שעדיין מכורים בצורה פעילה, הסיכוי להודות ב"אי-שפיות" הוא כמעט בלתי אפשרי. אני מתפלל שאמשיך לתעב את "חוסר השפיות" ואת "חוסר התוכן" של ימי ההתמכרות שלי. מי ייתן ואחרים כמוני יזהו את בעיות ההתמכרות שלהם, ימצאו עזרה במהמרים אנונימיים, ויגיעו לאמונה שכוח עליון יכול להחזיר אותם לחשיבה ולחיים נורמליים.
רק להיום אזכור
נפשי ישובב, במעגלי צדק למען שמו.
