הרהורים להיום
ב 'מהמרים אנונימים' מלמדים אותנו שרגשית ומנטאלית אנחנו שונים מחברינו, מזכירים לנו שהאובססיה הגדולה של כל מהמר כפייתי היא להוכיח שאיכשהו, באחד הימים, נוכל לשלוט בהימורים שלנו. ההתעקשות על האשליה הזאת היא מדהימה, ורבים דבקים בה עד לסף של בית הכלא, הטירוף או המוות.
האם הודיתי בפני עצמי כי הימור אחד הוא יותר מידי, ואלף לא מספיקים?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואפטר מהאשליות שבאחד הימים אשלוט בהימורים שלי אחרי שהייתי מהמר אובססיבי. מי ייתן ואדכא כל קול קטן של גאווה הרסנית שמשקרת ואומרת לי שאני יכול לחזור עכשו להתמכרות הקודמת שלי ולשלוט בה. זוהי תוכנית של אל-חזור, ואני מודה לאל על כך.
רק להיום אזכור
מטרתי חייבת להיות הימנעות לשארית חיי – רק להיום.
