הרהורים להיום
הצעד הרביעי מציע שנעשה ספירת מלאי מוסרית של עצמנו, נוקבת וחסרת-פחד לא ספירת מלאי לא-מוסרית של עצמנו, הצעדים הם קווים מנחים להחלמה, לא שוטים להלקאה עצמית. ב"ספירת המלאי" אין הכוונה להתרכז במגרעות עד שכל הטוב נסתר מן העין. באותה מידה, אין זיהוי הטוב צריך להיות מעשה של גאווה או יוהרה. אם אני מזהה את האיכויות שלי כמתנת אלוהים, אני יכול לערוך ספירת מלאי בענווה אמיתית ולהיות שבע רצון מכל מה שנעים, אוהב ונדיב בי.
האם אנסה להאמין, כפי שכתב המשורר וולט ויטמן, ש"אני גדול יותר, טוב יותר משחשבתי; לא ידעתי שיש בי טוב רב כל כך…"
רק להיום אני מתפלל
כשאני מוצא דברים טובים בעצמי, תוך כדי החפירה הארכיאולוגית הפנימית הזאת, אני יכול לתת קרדיט למי שמגיע לו – אלוהים, שנותן את כל הטוב. מי ייתן ואעריך את מה שטוב בי, בצניעות, כמתנת אלוהים.
רק להיום אזכור
טוב הוא מתנה מאלוהים.
