הרהורים להיום
יותר ויותר בימים אלה, יחד עם ההתקדמות בהחלמה, אני ממתין בשקט לשמוע את הקול שאין-לטעות-בו של הכוח העליון שלי בתוכי. התפילה הופכת לרחוב דו-סטרי – של בקשה והקשבה, של חיפוש ומציאה. הפסוק האהוב עליי הוא, "היה שקט ודע כי אני אלוהים".
האם אני מקדיש תשומת לב שקטה ואוהבת לכוח העליון שלי, מתוך ביטחון שידע מואר של רצונו יכול להגיע אליי?
רק להיום אני מתפלל
כאשר אני מבקש להכיר את הכוח העליון שלי, מי ייתן ואלמד את הדרכים הטובות ביותר – בשבילי – להגיע ולשמוע אותו. מי ייתן ואתחיל להרגיש את התפילה, לא רק להאזין לקול המילים שלי. מי ייתן וארגיש את קווי המתאר החדים של אנושיותי מתפוגגים בזמן שהאלוהיות שלו הופכת לחלק ממני. מי ייתן וארגיש שאני אחד איתו.
רק להיום אזכור
להרגיש את הדממה של אלוהים.
