הרהורים להיום
כשאני רואה מצטרפים חדשים מגיעים ל מהמרים אנונימיים אני נזכר קודם בכאב ובחוסר השליטה על חיי שהגעתי אליו, ואחר כך בתקווה שחשתי כשגיליתי נכונות לקבל את התוכנית של מהמרים אנונימיים. כשאני רואה או שומע את הוותיקים, שכמה מהם חברים ב- GA עשרים שנה או יותר, אני נזכר שכדי להמשיך להחלים, עליי להפוך את התוכנית הזאת לחלק מהיום-יום שלי. אמנם אינני יכול לשכוח את אתמול, אך עליי להתמקד בעיקר מהיום.
האם אני יודע שאם אהפוך את התוכנית של GA לחלק מחיי היום, אין לי מה לדאוג בקשר לעתיד או לשאת בנטל חרטת העבר?
רק להיום אני מתפלל
עשה אותי מוכן כפליים – לחלוק את חוויותיי עם מצטרפים חדשים ולהקשיב לאלה המנוסים יותר ממני. הן מצטרפים חדשים והן ותיקים מציעים לי שיעורים יקרי ערך, אם רק אקשיב ואלמד. עזור לי ללמוד עוד כדי שאוכל להציע עוד.
רק להיום אזכור
מורה טוב נשאר פתוח ללמוד.
