הרהורים להיום
לקבל את חוסר-האונים שלי מול ההימורים היה קל הרבה יותר מלקבל את הרעיון שכוח עליון כלשהו יוכל להשיג את מה שאני לא הייתי מסוגל להשיג בעצמי. פשוט על ידי חיפוש עזרה וקבלת החברותא של אחרים חולים כמוני, עזבה אותי ההשתוקקות. והבנתי שאם עשיתי את מה שהייתי חסר-אונים לעשות בכוחות עצמי, ודאי עשיתי זאת על ידי כוח כלשהו מחוץ לכוחי וברור שהיה גדול יותר.
האם מסרתי את חיי בידי אלוהים?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן והאל ימחק בתוכי את הגאווה היהירה שמונעת ממני להקשיב לו. מי ייתן והתלות הלא-בריאה שלי בהימורים וההיצמדות שלי לאלה הקרובים לי תהפוך להסתמכות על האל. רק בתלות/הסתמכות על כוח עליון אמצא את השינוי העמוק שלי.
רק להיום אזכור
אני תלוי באל.
