הרהורים להיום
כשאני מתעורר, אחשוב בשקט על עשרים וארבע השעות שלפניי. אבקש מאלוהים שינחה את חשיבתי, במיוחד אבקש שהיא תהיה חופשייה מרחמים עצמיים וממניעים לא-ישרים או מחיפוש אינטרסנטי. אם עליי לקבוע מתוך כמה אפשרויות, לאיזה מסלול לפנות, אבקש מאלוהים השראה, מחשבה אינטואיטיבית, או החלטה, אחר כך אירגע ואוריד מהלך, מתוך ביטחון שהכול יהיה כשורה.
האם אני יכול להאמין, שכשאני מוותר על ה"זכות" שלי לציפיות, אדע חופש?
רק להיום אני מתפלל
השבח לאלוהים על היכולת לשבח את אלוהים, לבחור את הזמנים שבהם אבקש אותו, למצוא את המילים שלי כשאני מדבר אליו, לפנות אליו בדרך שנראית לי הכי נכונה. מי ייתן ואצפה שהוא מצדו ישתחרר מהציפיות שלי, ושישפיע על חיי כראות עיניו.
רק להיום אזכור
מי אני שאנסה להגיד לאלוהים מה לעשות?
