הרהורים להיום
אומרים שכשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון. מאז שתחלתי לתרגל את שנים-עשר הצעדים של ההחלמה, הרבה מהפחד והכאב שרדפו אותי בחיי נעלמו. כמה מפגמי האופי הוסרו ממני, אף שאני עדיין נאבק באחרים אני מאמין שאם אמשיך לתרגל את שנים-עשר הצעדים שוב ושוב, ימשיכו חיי להשתפר – גופנית, מנטאלית ורוחנית.
האם אני נכון ומסוגל יותר לעזור לאחרים בכך שאתרגל את הצעדים בעצמי?
רק להיום אני מתפלל
אני מודה לאלוהים על שהראה לי ששנים-עשר הצעדים להחלמה של ה- GA הם המדרגות לחיים שפויים. כשאני מתרגל אותם שוב בלב שלם, חיי אכן נעשים טובים יותר, בריאים יותר וקרובים יותר לכוח העליון שלי. תוך שאני ממשיך לחיות אותם, מי ייתן וארגיש את אותה הכרת תודה והתרוממות רוח שמרגישים מי שרק כעת מגלים אותם.
רק להיום אזכור
צעד אחרי צעד, יום אחרי יום.
