הרהורים להיום
ברגע שאנו חושבים על יחסים מעוותים או מנותקים עם אדם אחר, הרגשות שלנו נכנסים למגננה. כדי להימנע מלהביט בעוולות שגרמנו לאחר, אנחנו מתמקדים מתוך טינה בעוול שהוא או היא גרמו לנו. בתחושה של ניצחון, אנחנו נתפסים בכשל התנהגותי הכי פעוט שלו או שלה כתירוץ מושלם למזער את העוול שלנו או לשכוח אותו. עלינו לזכור שלא רק אנחנו סובלים מחולי רגשי כלשהו. לעתים קרובות יש לנו עסק עם חברים לסבל, לרבות אלה שאת צרותיהם הגדלנו.
אם אני עומד לבקש סליחה בשביל עצמי, למה שלא אסלח גם אני לאדם האחר?
רק להיום אני מתפלל
כאשר אני מאשים או מוצא פגמים בזולתי, מי ייתן והכוח העליון שלי יאמר לי לחפש מתחת לשטיח את רגשות האשמה שלי, שאותם טאטאתי בקפידה מתחתיו. מי ייתן ואזהה את משמעותם של רמזי ההתנהגות האלה.
רק להיום אזכור
טינה, כשהופכים אותה, היא אשמה.
