הרהורים להיום
לעתים רחוקות עולה בי המחשבה שאולי הדברים לא היו גרועים כל כך כפי שנראה היה. ברגעים כאלה אני מכריח את עצמי לקלוט שמחלתי היא שמדברת אליי, מנסה לפתות אותי להכחיש את העובדה, שאני חולה במחלה. אחד מצעדי הפעולה העיקרים של מהמרים אנונימים הוא שאנו מוסרים את מחלתנו לאלוהים כפי שאנו מבינים אותו, מקבלים את חוסר האונים שלנו לנוכח הכוח הגדול יותר שלו.
האם אני מאמין שחסד האל יכול לעשות בשבילי מה שלא יכולתי מעולם לעשות בשביל עצמי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואדע שרוב חיינו תלויים באמונה, משום שאיננו יכולים לדעת את גבולות החלל והזמן – או להסביר את תעלומת החיים והמוות. אבל כאשר אנו רואים את אלוהים עובד דרכו – ודרך אחרים שמצאו חיים חדשים בתוכנית ה-GA – זוהי כל ההוכחה שאנו זקוקים לה כדי לדעת שאלוהים קיים.
רק להיום אזכור
חיינו נעים בכוח האמונה.
