הרהורים להיום
שאננות היא האויב שלי, קל לזהותם אצל אחרים, אבל קשה לזהותה ולקבל אותה בעצמי. שאננות פירושה פשוט להיות בטוחים שאנחנו צודקים – לקבל כמובן מאליו שאין סיכוי שאנו טועים. יתרה מזאת, פירושה שאנו שופטים אחרים לפי מה שלדעתנו נכון היא חוסמת הבנה ונדיבות, ונראה שהיא מצדיקה תכונות בעצמנו שהן לחלוטין בלתי נסבלות אצל אחרים.
האם אני מניח שדעותיי תמיד נכונות?
רק להיום אני מתפלל
אלוהים, אנה נווט אותי אל מעבר לשאננות, אותו מקום של חוסר תנועה. כשאני שבע רצון מעצמי, אני מפסיק לחפש. אם אני מניח שאני תמיד צודק, אני מפסיק להיות ערני מפני טעויות שעלולות להשתלט עליי. תן לי להישאר פתוח ללמוד; תן לי להמשיך לגדול, בלב, בשכל, ברוח.
רק להיום אזכור
שאננות מעכבת גדילה.