הרהורים להיום
כשרק הצטרפנו למהמרים אנונימיים, והתחלנו ללמוד את שנים-עשר הצעדים להחלמה, הזדעקו רבים מאיתנו. "איזו דרישה! אנחנו לא יכולים לבצע דבר כזה!" "אל תתייאשו", אמרו לנו פגישה אחרי פגישה. "אף אחד מאיתנו לא היה קרוב אפילו לקיים בצורה מושלמת את העקרונות האלה. איננו קדושים. הנקודה היא שאנחנו נכונים לגדול מהבחינה הרוחנית. העקרונות שהצבנו הם קווים מנחים להתקדמות. אנחנו תובעים התקדמות רוחנית במקום שלמות רוחנית".
האם אני יכול להאמין, כדבריי המשורר בראונינג, שענייני אינו ליצור את עצמי מחדש אלא ליצור את הטוב המוחלט ממה שברא אלוהים?
רק להיום אני מתפלל
גם אם אני ותיק בתוכנית של GA הלוואי שלא אשכח כי שנים-עשר הצעדים להחלמה אינם מייצגים הישג שאני יכול למחוק מהרשימה של "דברים שעליי לעשות". הם בגדר שאיפה לאידיאל, מדריך להגיע אליו. מי ייתן ואשמור על ראש פתוח לפרשנויות מעמיקות יותר ויותר לעקרונות הללו.
רק להיום אזכור
התקדמות במקום שלמות.
