הרהורים להיום
כשאנחנו חדשים במהמרים אנונימיים, אנחנו טירונים בהושטת יד לידידות – או אפילו בקבלת ידידות כשמציעים לנו. לפעמים אנחנו לא ממש בטוחים איך לעשות זאת או אם הידידות תעבוד בכלל. אבל בהדרגה, אנחנו משתקמים; אנחנו מסוגלים ללמוד. אנחנו לומדים, למשל, כמו שכתב מולייר, "שככל שאנחנו אוהבים יותר את החברים שלנו, אנחנו מחמיאים להם פחות".
רק להיום האם אושיט יד אם אני זקוק לחבר?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלוהים יעזור לי לגלות מהי ידידות אמיתית. במערכות היחסים החדשות שלי, אני מתפלל של אהיה נלהב כל כך לאישור עד שארשה לעצמי להיות לא ישר – בחנופה, בחצאי אמיתות, בעליצות מזויפת, בשקרים לבנים מגוננים.
רק להיום אזכור
חבר מדבר בכנות.
