הרהורים להיום
עכשו כשאני מסתייע בשלוש מילות המפתח שהציעו החברים בתוכנית של מהמרים אנונימיים – כנות, פתיחות, נכונות – אני רואה דברים באור חדש. בדרכים שלא יכולתי לנבא וודאי שלא ציפיתי להן כלל, למדתי לראות דברים בצורה שונה לגמרי מכפי שראיתי אותם לפני שבאתי ל- GA. אני מרגיש טוב רוב הימים. לעתים רחוקות אני מרגיש רע, ולעולם לא לזמן רב. בוודאי לא רע כמו שנהגתי להרגיש כל הזמן.
האם היום הגרוע ביותר שלי עכשו טוב לאין ערוך מהיום הטוב ביותר שלי בעבר?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואזכור היום לומר "תודה" לכוח העליון שלי, לחבריי בקבוצה, ולכל החברותא הענקית של מהמרים כפייתיים מחלימים, שבזכותם אני יודע שדברים אכן משתפרים. אני אומר תודה גם לאותם עידודים מילוליים, צירופי המילים והסיסמאות שלעתים קרובות פרצו לתוך המוח שלי בדיוק ברגעים שהייתי זקוק להם, הגדירו מחדש את התכלית שלי, השיבו לי את הסבלנות, הזכירו לי את אלוהים.
רק להיום אזכור
איך היה בעבר.
