הרהורים להיום
האם חופש מהימור כפייתי הוא כל שאנו מצפים לו מהתעוררות רוחנית? כלל לא. חופש מהתמכרות הוא רק ההתחלה; זוהי רק המתנה הראשונה של ההתעוררות הראשונה שלנו. כדי שיגיעו אלינו עוד מתנות, ברור שההתעוררות אמורה להימשך. כשהיא אכן נמשכת, אנחנו מוצאים שלאט אבל בטוח אנחנו יכולים להיפטר מהחיים הישנים – אלה שלא עבדו – לטובת חיים חדשים שיכולים לעבוד ועובדים בכל תנאי שהוא.
האם אני נכון להמשיך את ההתעוררות שלי באמצעות התרגול של שנים-עשר הצעדים להחלמה?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואזכור איך היה בעבר כשמטרתי היחידה בחיים הייתה להשתחרר מהימור כפייתי. כל המילים והמשפטים שהשתמשתי בהם שימשו מעצורים – "מוותר על זה, מפסיק, מתנתק". מרגע שהשתחררתי, התחלתי להבין שהחופש שלי קשור יותר להתחלה מלהפסקה. מי ייתן ואמשיך לחשוב במושגים של התחלות – "התרחבות, התעוררות, גדילה, למידה, התהוות…"
רק להיום אזכור
ההפסקה שלי היא נקודת התחלה.
