הרהורים להיום
הצעד הרביעי של התוכנית של GA מציע שנעשה ספירת מלאי מוסרית של עצמנו, נוקבת וחסרת-פחד. לרבים כל כך מאיתנו, במיוחד למצטרפים החדשים, המשימה נראית בלתי אפשרית. בכל פעם שאנחנו לוקחים עיפרון ומנסים להביט פנימה, הגאווה לועגת לנו. "אתם לא צריכים לטרוח אפילו להסתכל". והפחד מזהיר, "מוטב שלא תסתכלו!" בסופו של דבר אנחנו מוצאים שהגאווה והפחד אינם אלא טבעות עשן, חוטי עננים שמהם ארוגה המיתולוגיה של הרעיונות הישנים שלנו. כשאנחנו שמים בצד את הגאווה ואת הפחד וסוף סוף עושים חשבון נפש חסר פחד, אנחנו חווים הקלה ותחושה חדשה של ביטחון עצמי שאי אפשר לתאר.
האם ערכתי ספירת מלאי? האם חלקתי ברווחים שהפקתי מחשבון הנפש כדי לעודד אחרים?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ולא אשמע לעכבות שלי כשמדובר בעריכת ספירת מלאי של עצמי. מי ייתן ולא אגיע לצעד הרביעי ואיעצר בחריקה כי המשימה נראית לי גדולה עליי. מי ייתן ואדע שספירת המלאי שלי היום, אף שאני מנסה לעשותה "יסודית" וכנה, אולי לא תהיה מושלמת כפי שתהיה אם אחזור עליה שוב, כי התהליך של הגילוי העצמי נמשך ונמשך.
רק להיום אזכור
השבח לאלוהים על ההתקדמות.