הרהורים להיום
שמירת תלונות אינה רק בזבוז זמן, גם בזבוז חיים שאפשר לחיות אותם בשביעות רצון רבה יותר. אם אני מנהל פנקסנות של "פגיעות ועלבונות", אני רק מחזיר אותם מחדש למציאות כואבת. בספר "מבעד למראה" של לואיס קרול, מופיע הקטע: "את האימה של אותו רגע", אמר המלך, "לעולם, לעולם לא אשכח". "אתה תשכח", אמרה המלכה, "אם לא תכין תזכיר של העניין".
האם אני שומר מחסן סודי של הריסות העבר שלי?
רק להיום אני מתפלל
אלי, שמור אותי מצבירת משקעים מן העבר – קובלנות, כעסים, טינות, דיכויים, עוולות, אי-צדק, השפלות, עלבונות פגיעות. הם ינדנדו לי וימלאו לי את הזמן בנבירה במה שאולי אמרתי או עשיתי, עד שאתמודד עם כל אחד מהם, אקרא בשם לרגש שהוא יוצר בתוכי, איישב את העניין כמיטב יכולתי – ואשכח ממנו. מי ייתן וארוקן את מחסן התלונות הישנות שלי.
רק להיום אזכור
אל תנער שלדים ישנים.
