הרהורים להיום
כמעט בכל יום אני שומע על צירופי מקרים מסתוריים לכאורה בחיים של ידידי ב'מהמרים אנונימיים'. מדי פעם גם אני עצמי חוויתי צירופי מקרים כאלה: הגעתי למקום הנכון בדיוק בזמן הנכון; טלפנתי לידיד שללא ידיעתי היה זקוק לשיחת הטלפון הזאת בדיוק באותו זמן; שמעתי את "הסיפור שלי" בפגישה לא מוכרת בעיר זרה. בימים אלה אני בוחר להאמין, שרבים מ"צירופי המקרים" לכאורה בחיים הם בעצם נסים קטנים של אלוהים, שמעדיף להישאר בעילום שם.
האם אני כל הזמן אסיר תודה על הנס של החלמתי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן והמודעות שלי לכוח העליון שפועל בחיינו תגדל ברגישות תוך כדי הלמידה שלי בכל יום, על "צירופי מקרים" שקוראים תיגר על סטטיסטיקות, על ריפוי לא מובן של מחלות, על הינצלות ממוות בטווח של חוט חוט השערה, על פגישות מקריות שמשנות את מהלך החיים. כאשר הבלתי נתפס קורה, מי ייתן ואתפוס זאת פשוט כעוד אחד מהנסים התכופים של אלוהים. הנס שלי עצמי שקורא תיגר על המוות הוא עדות מספקת בשבילי.
רק להיום אזכור
חיי הם נס.
